האם אתם מתעוררים לאחר 3-4 שעות שינה ומתקשים לחזור לישון?
וכשאתם לא מצליחים להירדם מחדש, זה גורם לכם למתח, שמגביר עוד יותר את העירנות שלכם וגורם לשינה להתרחק עוד יותר?
ישנם גורמים שונים להתעוררות בלילה:
דום נשימה בשינה, מתן שתן, חלומות וסיוטים, לחץ, דיכאון וכד'.
אך אם שללתם בעזרת הרופא שלכם את כל הגורמים האלה, יתכן שהסיבה להתעוררויות שלכם היא אחרת.
כך שאם אתם מודאגים מההתעוררויות שלכם בלילה ומכך שאתם לא ישנים שינה רצופה של 8 שעות, הנה 2 מחקרים, העשויים לעזור לכם לדאוג קצת פחות מהשינה שלכם ולחזור לישון קצת יותר בקלות.
המחקרים האלה מראים, שבנוסף לדפוס השינה של כ 8 שעות ב"בלוק אחד" (mono-phasic),
שנחשב היום לדפוס השינה הבריא,
התקיימו בעבר (עד לפני כמאתיים שנה) דפוסי שינה נוספים כמו שינה בשני מקטעים (bi-phasic)
או אפילו מספר חלקים (poly-phasic).
תאורה מלאכותית ושינה דו שלבית (bi-phasic)
באמצע שנות ה 90 ערך חוקר השינה Thomas Wehr , ניסוי שמטרתו הייתה לגלות את ההשפעה של תאורה מלאכותית על השינה שלנו. הוא רצה לבדוק האם בני אדם עדיין נושאים איתם
את דפוסי השינה ה"טבעיים", שרווחו עוד לפני המצאת החשמל והתפתחות התאורה המלאכותית.
Wehr ניסה לבדוק האם בעבר בני אדם ישנו יותר שעות? האם הם ישנו בצורה אחרת ממה שמקובל היום? והאם השינה שלהם הייתה טובה יותר?
ההנחה שלו הייתה שהתפתחות התאורה המלאכותית (תאורה ביתית, תאורת רחוב, אור המגיע ממסכי טלוויזיה ומחשבים וכד') היתה אחת הסיבות שגרמו לבני האדם לשנות את דפוסי השינה הטבעיים שלהם, לקצר את משך השינה ולנסות לדחוס אותה למקטע אחד של כ 8 שעות.
במהלך הניסוי, המשתתפים לא נחשפו כלל לתאורה מלאכותית, מהרגע שהשמש שקעה ועד לזריחה (במשך כ 14 
שעות).
ב 3 השבועות הראשונים של הניסוי, המשתתפים המשיכו עם דפוס השינה הרגיל שלהם, כלומר ישנו ב"בלוק" אחד של שינה, אך השינה שלהם התארכה בשעה אחת.
בשבוע הרביעי התרחש בהדרגה שינוי משמעותי. אמנם המשתתפים ישנו כ 8 שעות, אך:
- נדרשו להם שעה-שעתיים כדי להירדם,
- הם ישנו בתחילת הלילה כ 4 שעות,
- לאחר מכן התעוררו לשעה-שעתיים,
- וחזרו לישון ל 4 שעות נוספות.
בין השינה "הראשונה" לשינה ה"שנייה" חוו המשתתפים בניסוי, מצב ביניים שבו הם לא היו לגמרי ערניים אך גם לא היו במצב של שינה מלאה. הם חוו מצב תודעה של מנוחה שלווה ועמוקה.
בבדיקות שערך Wehr, בניסיון להסביר את התחושה הזו, התגלתה בגוף המשתתפים, עם רדת החשיכה, עלייה ברמת הורמון הפרולקטין (הורמון הקשור לייצור חלב בשד בזמן הנקה), המפחית סטרס ויוצר תחושה של בטחון, שקט ושלווה.
גם כשהמשתתפים התעוררו לאחר 4 שעות של השינה "הראשונה" , רמת הפרולקטין שלהם נשארה יציבה, וזאת בניגוד למצב "נורמאלי" שבו כשמתעוררים בלילה רמת הפרולקטין יורדת. כלומר, העובדה שלאחר שקיעת החמה המשתתפים לא נחשפו לאור מלאכותי, סייעה למנוע את הירידה בפרולקטין ועזרה לשמר את תחושות השלווה.
המסקנה של Wehr מהניסויים, הייתה ששינה דו שלבית (bi-phasic) היא לאו דווקא סוג של נדודי שינה 
(אינסומניה) אלא דפוס שינה קדום וטבעי, שהתקיים הרבה לפני המצאת החשמל ואמצעי התאורה המלאכותיים.
מחקרים נוספים תומכים בתוצאות הניסויים של Wehr, הפעם ממזווית היסטורית.
"שינה ראשונה" ו"שינה שנייה" ולא נדודי שינה
Roger Ekirch, היסטוריון החוקר את נושא השינה, מצא עדויות היסטוריות התומכות בממצאי הניסוי של Wehr ופרסם אותן בספר At Day's Close: Night in Times Past.
Ekirch מצא יומנים, ספרי רפואה ומסמכים משפטיים מהמאות ה 16 וה 17 שהתייחסו לשינה כתהליך המתרחש בשני שלבים: "שינה ראשונה" ו"שינה שנייה" או "שינה עמוקה" ו "שנת בוקר". אנשים הלכו לישון כשעתיים לאחר שקיעת השמש וישנו ב 2 מקטעים של כ 4 שעות, כשביניהם הם התעוררו לשעה או יותר.
בזמן העירות אנשים נשארו במיטה, התפללו, דיברו או קיימו יחסי מין עם בני זוגם. אחרים יצאו מהמיטה ועשו משימות בבית או אפילו ביקרו את השכנים ולאחר מכן חזרו לישון.
בהדרגה, עם התקדמות המהפכה התעשייתית, התפתחות התאורה ברחובות והמצאת החשמל, אנשים החלו ללכת לישון יותר ויותר מאוחר וניסו "לדחוס" את 8 שעות השינה הרצויות לבלוק אחד במקום לשני מקטעים.
בסוף המאה ה 19, גם החלה להופיע בספרות הרפואית התייחסות לשינה במקטעים ולהתעוררויות בלילה כאל נדודי שינה (insomnia).
אז מה למדנו? איך המחקרים האלה יכולים לעזור לנו לישון טוב יותר?
חלק מרכזי בטיפול בנדודי שינה הוא לעשות שינוי והתאמה בתפיסות ובאמונות שלנו לגבי השינה ולגבי היכולת שלנו לישון שינה טובה.
תפיסות שגויות עלולות לגרום לנו ללחץ, ולחץ בתורו עלול למנוע מאיתנו מלהירדם בקלות ולהעיר אותנו בלילה.
התוצאות של המחקרים האלה עשויות לעזור לכם להיות פחות מודאגים מהשינה שלכם:
אם אתם מתעוררים באמצע הלילה ומתקשים לחזור לישון, ובהנחה שהכל תקין אצלכם מבחינה רפואית, יתכן והגוף שלכם מנסה לחזור לדפוס השינה הטבעי, "הנורמלי", של שני שלבים.
ההמלצה היא לא לנסות להילחם בכך. 
אפשרו לעצמכם להישאר במיטה מבלי להדליק את האור, והשתדלו ליהנות מהשקט.
אל תנסו "להירדם בכוח" .
מומלץ להרפות מהציפייה להירדם שוב מהר ולאפשר לשינה להגיע "בקצב שלה"....